למה לא נכון להגיד “צודקת” , איך להפסיק את הריצוי?
למה לא נכון להגיד “צודקת” , איך להפסיק את הריצוי?

מה ההנחות על יחסים בבסיס המילה “צודקת”

כאשר אתה אומר לאישה שהיא “צודקת” , זה מעיד על הנחה בסיסית שמערכת יחסים מורכבת מנכון או לא נכון, צודק או לא צודק. זאת מערכת יחסים שמייצרת שיח לעומתי, עימותים ויכוחים ועסוקה בפרשנות של מי יותר נכונה.

כולנו רוצים להיות צודקים כל הזמן, לכולנו יש פרשנויות על המציאות, לכולנו יש שיפוט הגיוני איך דברים צריכים לעבוד, הבעיה היא שכל השיפוטים הללו הם תוצאה של החיים שעברנו, הדרך שעשינו, האנשים שפגשנו, ובעיקר הבית בו גדלנו. אם אסכם את זה במילותיו של אלברט איינשטיין:
“היגיון בריא זה אוסף האמונות התפלות שאדם צבר עד גיל שמונה עשרה” 

מה בכל זאת אפשר לעשות כשאתה מרגיש תחת מתקפה בלתי פוסקת?

בכל זאת הרבה פעמים הדינמיקה שנוצרת היא כזאת שבה אתה מוצא את עצמך חש מותקף כל הזמן. במקום שתהיה שותפות בהובלה אתה חש שיש מנהלת ואתה עובד אצלה. החוויה היא הרבה פעמים שלא משנה כמה אתה תעשה, כמה תנסה להיות בסדר בסוף יצוץ משהו קטן ואז שוב תצא לא בסדר. ברור שמקוצר רוח הרבה פעמים הכי נוח להגיד “את צודקת” ולשחרר. הבעיה הראשונה היא שאתה לא באמת חושב שהיא צודקת. הבעיה השנייה היא שאתה מתחיל לחשוב שאתה צודק. אתה תתחיל לחפש הוכחות ולגייס כוחות, חברים, אחים וגיסים, אחיות וגיסות, הורים ואפילו ילדים כדי ליצר קואליציה שתוכיח לך שאתה צודק.

בכל זאת למה היא כל הזמן תוקפת או מבקרת?

לא לחינם המושגים “אבא פגום ו”צודקת” הפכו להיות פני התקופה. לצערי הרבה פעמים הדינמיקה שמשתרשת במערכות יחסים היא דינמיקה של אישה שמתלוננת, מבקרת, מנהלת וגבר שמנסה לרצות ולהרגיע. זה לא רק בגלל שיש הבדלים בין גברים לנשים אלה גם בגלל תפיסות חברתיות תרבותיות של תפקידי הגבר והאישה במשפחה. זה קשור גם לתנועה של הנשיות והגבריות בעידן הפוסט פמיניסטי.

היטיבו לתאר זאת הגשש החיוור כשאמרו “תהיה גבר תשפיל את עצמך”

בתהליכי טיפול זוגי או פרטני אנחנו לומדים איך להשתמש בקוטביות הגברית והנשית נכון.
מהות הגבר היא נתינה ומהות האישה היא קבלה. אם תחשבו על האקט המיני – ככה זה.
השאלה היא איך מייצרים את זה בדינמיקה היום-יומית של החזקת הבית והורות?

למה ריצוי ממש פוגע במערכות יחסים?

כאשר אתה מרצה אותה אתה עלול לצבור כעסים. לא חשוב כמה נידמה לך שאתה מכיל, עדיין לכל מיכל יש גבולות, הרבה פעמים אנשים שמרצים מתפוצצים לפתע על משהו קטן. זה לא באמת משהו קטן, זה המיכל שלך שהתמלא.
כאשר אתה בעמדה של ריצוי את תגרום לה להיות דורשת, היא לא באמת תרגיש שהיא מקבלת משהו מהעשייה שלך. כאשר אתה מרצה היא מעולם לא תהייה מרוצה.
בתהליכים של טיפול ויצירת דינמיקה מיטיבה ליחסים אנחנו לומדים איך לעבור מעמדה פנימית של ריצוי לעמדה פנימית של נתינה ואיך זה משפיע בהכרח אל האישה שהיא מרגישה שהיא מקבלת, ולפתע מתחילה להודות לך.

בכל זאת המצב מציק לי מה אפשר לעשות?

הדבר הכי פשוט לעשות אם היא מוכנה זה לפנות יחד לאיש מקצוע לתהליך של טיפול זוגי. זה מצב שבדרך כלל מספר חד ספרתי של פגישות יכול לעשות הבדל עצום במערכת היחסים.

תוכלו ללמוד לייצר דינמיקה שונה לגמרי.

אם היא לא רוצה לבוא את יכול לפנות לבד, גם זה משפיע מאוד על מערכת היחסים הזוגית.

אם אין לכם תקציב או לא מתאים לכם או לך טיפול נסה לפעול ככה:

חמישה דברים קטנים שיכולים לשנות עד היסוד ולהוריד משמעותית את כמות התלונות שלה:

הודיה – תתחיל למצוא סיבות להודות לה כל יום, מספיק על דברים קטנים.

מחמאות – תתחיל להחמיא לה כל יום.

חיבוק ומגע – תמצא דרך וזמן לחבק כל יום חיבוק שהוא לא מיני.

מצא לעצמך תחביב – בהסכמה איתה תמצא משהו שיעניק לך עוד משמעות אתגר ושמחה.

תחליף את החשיבה והתגובה “את צודקת” במחשבה מה היא מרגישה מה קרה ומה היא מבקשת.
תלמד לחשוב ולבנות משפטים כאלה:
אני מבין ש…. כי אני באמת ……. מה את מבקשת?

הצבת גבולות – ללמוד איך להציב גבולות מהלי לתקוף או לייצר אנטגוניזם.

רוצה לדעת איך לתרגל את זה קבל עכשיו לאימייל הדרכה מעשית לתרגול חמשת הדברים שיכולים לשנות לך את מערכת הנישואים :

שלח לי מדריך – די לריצוי

 

× ואטסאפ