תקשורת מקרבת ככלי להתמודדות זוגית ומשפחתית בתקופות של מתח
תקשורת מקרבת ככלי להתמודדות זוגית ומשפחתית בתקופות של מתח

בנוסף לכך שהחיים מזמנים לנו המון תקופות של מתח, החיים במדינת ישראל מספקים לנו מדי כמה זמן תקופות של מתח בטחוני.

כל מי שחי בישראל מכיר את זה. מתחילה תקופה של מתח בטחוני, מבצע, פרעות, כל מיני תרחישים שהמאפיין שלהם לצורך הדיון שלנו יהיה "גל פתוח" ברשתות השידור.

האולפנים והרשתות החברתיות יוצפו באין ספור שיחות, דוברים, ישמיעו תכנים שחלקם הגדול נוגע בחרדות הקיומיות של כולנו.

בזמנים של סבב כולנו נהיה במציאות של חרדה, כי או שנהיה תחת איום טילים או אחר או שאנשים קרובים ויקרים לנו נמצאים תחת איום כזה.

אני רוצה להניח כרגע בצד את מגוון הכלים והעצות שנועדו לצמצם את רמת המתח ברמה האישית . אני רוצה לבדוק ולשאול איך התקשורת הזוגית משפיעה על רמות המתח של בני זוג ושל הילדים.

ברור לכל שתקשורת זוגית בעייתית עלולה להעצים את המתח האישי והמשפחתי ולהוסיף פיצוצים בתוך הבית בנושף לפיצוצים שי בחוץ.

כלים של תקשורת מקרבת למשל יכולים לשמש אותנו גם כדי למוסס את המתח האישי והמשפחתי.

כמה כללים עקרוניים לתקשורת זוגית בזמן תקופה של מתח.

  • הרבו לעדכן זה את זו במיקומכם ומצבכם.
  • ענו להודעות ולטלפונים ואל תסננו.
  • תנו לגיטימציה ללחץ של האחר.
  • דברו על הרגשות שלכם מבלי לשפוט את עצמכם או את האחר.
  • קבלו בהבנה שכל אחד חווה את המצב אחרת.
  • איך לפעול כאשר בן זוג אחד לחוץ בהרבה יותר מהאחר?

אחד האתגרים הגדולים ביותר לתקשורת בכלל ולתקשורת זוגית בפרט הוא שיש פער גדול בתפיסת המציאות בכלל, כשיש פער גדול במצב הרגשי ובפרט ברמות  של מתח, פחדים וחרדות.

אנסה להסביר איך קורה הרבה שזוגות גורמים  לפערים בתפיסת המציאות ולפערים ברמות הלחץ לגדול ולהתעצם.

נניח שני בני זוג נקרא להם הורה א' הורה ב'

הורה א' באופיו נוהג לא להחצין לחץ ולהתנהל ברוגע מול המציאות. זה לא אומר שהוא לא חווה לחץ בכלל אבל הוא בהחלט יכול להתנהל עם המציאות בקלילות.

הורה ב' באופיו נוהג להיות יותר לחוץ. זה לא אומר שהוא יכול להתנהל בתוך המציאות אבל הוא נוטה יותר להחצין את הלחץ.

סביר להניח שכל אחד מהם אם היה נותר לבדו עם הילדים בתקופה של חוסר וודאות היה מתפקד פחות או יותר דומה. המופע היה קצת שונה אבל התפקוד היה בסדר. כל אחד מהם יכול להיות קשוב, ללמוד לדבר על הפחדים, לפעול, להרגיע.

עכשיו כששניהם יחד בסיטואציה הרבה פעמים הם מייצרים פיצול.

הורה א' ישדר בטחון מוגזם, יתנהל אולי באדישות לכאורה בעוד שהורה ב' ישדר לחץ מוגשם ויתנהל בסוג של פאניקה.  הם יתחילו להאשים ירבו בביקורת ויוסיפו עוד ועוד לחץ. יופיעו כעסים, צעקות ומריבות שיגדילו את הלחץ  וחוזר חלילה. אנחנו קוראים  לזה מעגל הפגיעה.

זוגות שרכשו כלים לתקשורת בכלל ולכלים לתקשורת מקרבת בכלל לומדים איך להימנע ממעגל הפגיעה ולעבור למעגל הנתינה.

דווקא במצב כזה אם הם לומדים על שיח רגשי ושיח של צרכים הם יוכלו להכיל את עצמם ואחג את השני ולא ייצרו פיצול כזה משמעותי בהתנהגות.

לקריאה נוספת בנושא תקשורת מקרבת>>>

פעילויות בתקשורת מקרבת

 

 

× ואטסאפ