הבאתם תינוק הביתה ועל הדרך יצרתם משבר בזוגיות שלכם
הבאתם תינוק הביתה ועל הדרך יצרתם משבר בזוגיות שלכם

זה כבר ממש נפוץ, הבאתם תינוק הביתה ועל הדרך יצרתם משבר בזוגיות שלכם.

לחיות את החלום:

הלידה הייתה הרגע המאושר בחייה של  אמה (שם בדוי) הכול הלך חלק. אבי (שם בדוי) היה מקסים. הוא החבר הכי טוב שלה, הוא עכשיו גם אבא של בן הקטן (שם בדוי). היא יודעת שאפשר לסמוך עליו.

מאז הדייט הראשון אמה ידעה שאהבי הוא האחד. אמנם צעיר ממנה כמעט בשלוש שנים אבל היא הרגישה  שהם נשמות תאומות. כותבים יחד הודעות, משלימים משפטים, אוהבים את אותם הדברים, חולמים חלומות דומים.
בטיול ליוון הוא הציע לה, והיא כמובן הסכימה. היא קוראת לו "חיים שלי"
היא כל כך רוצה ללדת ילד ממנו. סיפרו לה שילד זה "פרי האהבה"

אצל אבי הדברים היו דומים. אמה הייתה אהבת חייו. בדיוק הטיפוס שלו. הוא לא יכול להוריד ממנה את העיניים. מהיום שנפגשו הוא שנא להיפרד ממנה אפילו ליום. הוא העריץ אותה, על שמחת החיים שלה, על הכוחות שלה, הוא הרגיש בר מזל שהיא רוצה בו. הרבה לחזר אחריה במחוות רומנטיות, הציע לה בחוף ביוון ומיהר לפרסם את התמונות שלהם בכל המדיות.
הוא כל כך לעשות איתה ילד. סיפרו לו שילד זה "פרי האהבה"

ילד זה פרי האהבה, האם הפרי מרעיל את היחסים?

השבוע הראשון עם התינוק היה חלומי.  הם הכינו הכול להגעתו, החדר היה צבוע, מואר, מחומם, השידה, העריסה ליד המיטה שלהם, בן היה תינוק מתוק ושקט, יונק בשקיקה והם הרגישו שהם חיים את החלום.

מתרגלים לכל דבר,  השגרה החליפה את ההתרגשות והאופוריה, חיתולים, הנקות, כביסות,  סידורים בלי סוף, ניקיונות של הבית, לילד יש גזים או שהוא עייף או שהוא רעב אבל בעיקר מרבה לבכות כל היום וגם בלילה. עייפות השתלטה להם על החיים.

אט אט הלחץ התחיל לתת את אותותיו. פעם אחת הוא יצא בבוקר בלי לנשק אותה כי לא רצה שתתעורר, פעם אחת הוא בא הביתה אבל במקום לשמוח היא התפרצה לעברו בתסכול.

הם זוג שמאוד האמין בשוויון, אבל הביולוגיה לא הכירה בזה, היא נשאה את בן ברחם, היא ילדה, אותה תפרו, היא מניקה, הגוף שלה עייף, היא קנאה בו לפתע באותו יום שהוא יצא למסיבת רווקים ונשאר לישון בצפון, היא לא אמרה לו את זה היא נלחמה בעצמה.

אבי ראה את התסכול של אמה, הוא ניסה להבין, הוא יצא מגדרו כדי לרצות אותה, כדי שהיא תרגיש טוב, הוא ניסה לקחת על עצמו יותר ויותר, להיות עם בן יותר, לטפל בו, לרחוץ אותו, לשחק איתו.

בכל הגישה כלפי בן הם היו שונים לגמרי, אמה היתה מאוד רצינית שמרה עליו, רצתה לגונן עליו, שהיה שקט, אחזה אותו בעדינות, חיתלה בעדינות, אבי היה קליל, מדגדג, מקפיץ באוויר, משפריץ היא הסתכלה עליו ונחרדה.

ככל שהוא ניסה יותר לרצות אותה היא החלה לשפוט ולבקר אותו. טענה שהוא לא רגיש, אגרסיבי, שלא מודע וכהנה, בתוך תוכו הוא התחיל לשפוט אותה שהיא מגוננת מידי, שהיא עסוקה רק בבן, שהיא מזניחה אותו.

הם אמנם קראו יחד באתר מחלקת היולדות על חזרה לחיי המין אחרי לידה. אבל בהתחלה לא היה להם כוח, אחר כך הם הדחיקו את זה ועכשיו עם כל הביקורת הפנימית הם כמעט לא נגעו זה בזו.

הבית הפך לסיר לחץ. הם הרבו בתוך תוכם להאשים אבל ניסו לשמור על התנהגות מאופקת.
מתחת לפני השטח היה להם משבר בזוגיות.

הפתרון היחיד טיפול זוגי:

אמה ואבי היו מספיק חכמים כדי לפנות לבקש עזרה של מטפל זוגי.  הם הגיעו אלי כשבן עוד לא היה בן שנה.
כבר בפגישה הראשונה התרכזנו במה שיש. הם נזכרו באהבתם, מדוע התחתנו ולמה רצו לעשות ילד.
פעם ראשונה אחרי הרבה זמן הם ישבו זה מול זו הסתכלו בעיניים ואמרו "אני אוהב/ת אותך"
לאחר מכן יצרנו למסע הדרכה שבו הם למדו לדבר על הצרכים שלהם, על הרגשות, לשים לב להבדל בין רגש לפרשנות ובין עמדה וצורך.

מתוך השיח הם קיבלו כמה החלטות מעשיות שנוגעות לזוגיות שלהם. הם התחילו לצאת פעם בשבועיים לדייט, פינו שעה בערב פעמיים בשבוע לשבת ולדבר והתחילו להשקיע חזרה ביחסיים האינטימיים.

המתנה הכי גדולה שהורים יכולים להעניק לילד זה לחיות באהבה ביחד!

לגבי הטיפול בבן המוטו שהסכמנו עליו שהכי חשוב עבורו זה שההורים שלו יהיו מודל בריא לאהבה.
מתוך ההבנה הזאת הם למדו להתייחס אחרת לפערים ביניהם ביחס לבן.

זה כבר ממש תופעה: יותר ויותר פעמים תינוק שמגיע הביתה יוצר זוגיות במשבר.

אמה, אבי ובן לא לבד. בתקופה האחרונה יש המון פניות של זוגות במשבר אחרי לידה.
זה קורה מאותן סיבות שזה קרה להם.

עומס ועייפות באורח החיים המודרני.
תפיסות השווין המגדרי שמשתבשת.
הרצון הכן וההדדי של שני ההורים להיות מעורבים בגידול הילד.
חוסר יכולת לוותר כשזה נוגע לילד.
חוסר בהכנה ובידע לגבי הורות.

שלכם,

אייל כצל'ה

× ואטסאפ
דילוג לתוכן