על שמרנות ומתירנות, בושה ועירום, האם לבן הזוג יש "בעיה"
שני סיפורים שונים על עירום ונודיזם שתי תשובות שונות לכאורה אבל אולי בעצם שונות.
מתוקף מקצועי אנשים שואלים אותי כל הזמן שאלות שונות:
שתי שאלות שנשאלתי בתוך שבוע על ידי שתי נשים שונות שתיהן בגילאי השישים שתיהן הציגו שאלות הפוכות לכאורה אבל האמת היא ששתיהן ראו את הדברים כאילו לבן הזוג יש "בעיה" .
הנושא היה עירום , השאלה בעקרון היתה כיצד הן יכולות להשפיע על בן הזוג שלהן ועל יחסו לנושא.
לכן הן קיבלו את אותה התשובה במהותה
השמות והתיאור בדויים כמובן אבל מתכתבים עם המציאות.
אהובה היא אישה מקסימה, אומנית במהותה ועוסקת ביצירה היא גרושה הרבה שנים ומזה כשנתיים יוצאת עם גבר צעיר ממנה בכמעט עשר שנים, הכול נפלא בעיניה אהבה גדולה רק היא משתפת שיש לו "בעיה". היא בעקרון נודיסטית אוהבת חופש ועירום וכמובן גם לבטא את את הערך הזה באומנות שלה. בן הזוג יש לו "בעיה" כך היא אמרה , הוא שמרן ומפריעה לו הגישה שלה לנושא, היא ידעה שאני מנחה בפסטיבל של עירום, שאני הופעתי על במה בעירום עם תנועת פשטות שבו גם הקהל עירום, ובכלל את יחסי לנושא, לכן התייעצה בי איך לשנות אותו? איך לגרום לו להיות גם כמונו.
אירית גם היא מרשימה, עוסקת במקצוע חופשי, אשת העולם הגדול, מתלבשת בהקפדה, מטופחת עם גוף של נערה. אירית בזוגיות פרק ב' רבת שנים וגם לגבר שלה יש "בעיה" לדבריה הוא נודיסט, אמריקאי תוצר שנות השישים העליזות, מחפש הזדמנויות ללכת עירום בחופי הים, לעיתים יוצא עירום למרפסת או שוכח לסגור וילונות וזה מביך אותה ומטריף אותה, איך לגרום לו להבין שיש לו "בעיה" .
בתפיסה הבסיסית שלי יש בנו את כל המנעד האנושי האפשרי, בכולנו.
"אנוש אני, וכל דבר אנושי אינו זר לי" טרנטיוס
לכן בכולנו יש את כל הניגודים את הקמצן והבזבזן, פחדן וגיבור, השתלטן והמרצה, המסודר והבלגניסט, החרוץ והעצלן, המתוכנן והספונטני וכן הלאה וכן הלאה , כולנו מכירים את האיכויות הללו בתוכנו. לתפיסתי ככל שאדם מכיר יותר את כל החלקים שבו יש לו יותר חופש בחירה בחיים.
הבעיה היא שהרבה פעמים כאשר אנחנו מדחיקים צד אחד מהניגודים לגמרי אנחנו מתעלמים מחלק מהותי שקיים בנו, או אז קורה באופן "לא מוסבר" שנימשך לבן זוג שיחזיק בחלק הזה, וכך תראו הרבה פעמים זוגות שהוא בלאגניסט והיא מסודרת (או להפך) , שהיא בזבזנית והוא חסכן שלא נגיד קמצן , שהיא דאגנית ופחדנית לגבי דברים והוא אמיץ וגיבור . זוגות אלה נוטים לריב שוב ושוב על הנושאים הללו ובשפת העם יש את המשפט שאומר "מה שנמשכנו אליו בהתחלה הכי מפריע בהמשך" אז הנה ההסבר ואתן דוגמה מהקליניקה.
היא היתה תמיד מאוד ספונטנית, לא מצליחה לתכנן כלום, הכול ברגע האחרון, זורמת עם החיים, כמובן שבאופן לא מאוזן. היא פגשה מישהו, הוא אצלו הכול מתוכנן, לא מצליח לצאת מהשבלונה, הם נפגשו וכמובן התאהבו, חתונה שני ילדים, משכנתא, ואין סוף ויכוחים ומריבות
הבעיה היא שעם הזמן הם הגדילו את הפער, היא וויתרה על יכולות התכנון המעטות שהיו לה, את כל התוכניות היא מפקידה בידיו.
הוא וויתר על קצת ספונטניות שהייתה בו, כל מה שדורש ספונטניות נמצא אצלה.
עכשיו הם הגיעו ליעוץ כי היא טענה שהוא "כבד" והוא טען שהיא "חסרת אחריות" ,
ככה זה באמת עובד, העבודה שלהם במיטיבה היא עבורה ללמוד להיות מתוכננת ועבורו להיות ספונטני , זאת מהות הצמיחה והריפוי של היחסים שלהם. כמובן שהבנו את זה ועבדנו על הנושאים הללו בקליניקה למדו להגיע לעמק השווה.
נחזור לאהובה ואירית ומה הסברתי להן בהקשר לשאלותיהן:
לאהובה אמרתי משהו בסגנון: "הבעיה היא לא שלו, העניין שלך הוא ללמוד להבין אותו, לקבל אותו כמו שהוא, ביום שתפסיקי לרצות שהוא ישתנה ויהפוך גם לנודיסט או אז יש סיכוי שזה יקרה" .
לאירית אמרתי : : "הבעיה היא לא שלו, העניין שלך הוא ללמוד להבין אותו, לקבל אותו כמו שהוא, ביום שתפסיקי לרצות שהוא ישתנה וילמד לכבד את הכללים שלך או אז יש סיכוי שזה יקרה"
מאחורי הדברים עומדת ההבנה שכל אחת מהן באה ללמוד את נחלק שחסר לה ומוכחש על ידה אם נקרא לחלקים האלו בתוכנו השמרן והנודיסט , על אהובה מוטל להכיר את השמרנית שבתוכה ועל אירית את הנודיסטית שבתוכה , עבודה כזאת תשחרר את בני הזוג מלהחזיק את הקולות הללו עבורן, וגם אם הם ישארו כאלה זה לא יפריע להן יותר. מניסיוני דווקא שזה לא מפריע גם בני הזוג זזים בעמדות שלהם כי גם הם במהותם בחרו ביחסים הללו כדי לפגוש את הנודיסט והביישן שבתוכם בהתאמה. זאת הדינמיקה הבריאה של ריפוי וצמיחה במערכות יחסים.