תקשורת מקרבת יעוץ זוגי ומסרי אני
תקשורת מקרבת יעוץ זוגי ומסרי אני

תקשורת מקרבת חלק חשוב בכל תהליך של יעוץ זוגי 

מה עלינו לעשות כאשר אנחנו נפגעים, חשים מתוסכלים, מאוכזבים, פגועים, כועסים וכל רגש בלתי נעים שצף בנו כלפי אדם שקרוב אלינו ?
ההנחה היא שאנחנו לא רוצים במריבה או ויכוח, ההנחה היא שגם האדם שקרוב לנו לא איש מדנים ולא רוצה לפגוע. בכל זאת אנחנו נפגעים ופוגעים ללא הרף.
כאן אנחנו יכולים להיעזר ב"מסרי אני" על פי שיטה של תקשורת מקרבת  אליבא מרשל רוזנברג ואחרים.
מסר ברור המורכב מארבעה חלקים.
רעיון של תקשורת מקרבת על נשמע פשוט מאוד  אבל מניסיוני של יעוץ זוגי נדרש המון תרגול ויכולת לסגל עמדה פנימית חדשה לא שופטת, לא מכלילה, לא מאשימה ולא מפרשת את המציאות דרך המשקפיים שלנו – אתגר גדול אבל מתגמל.

ארבעת החלקים של מסרי אני על פי תקשורת מקרבת. 

עובדה – תיאור עובדתי בדרך כלל "אני רואה, אני שומע"
רגש – הבעת רגש "אני מרגיש"
צורך – הבנת והבעת הצורך שנפגע  "כי אני צריך"
בקשה – הבעת בקשה "אני מבקש/ יעזור לי מאוד …. אם"

בכל אחד מהחלקים הללו נדרש הרבה מאוד תרגול כדי לשים לב קודם כל לפרשנויות ולשיפוטים שלנו ואז להוציא את זה מזוקק, כאשר אנחנו מצליחים בכך מתרחשת טרנספורמציה באיכות החיים שלנו בכלל ובאיכות היחסים שלנו בפרט.

מי שרוצה להעמיק מוזמן לצפות בארבעה שיעורים  שבהם מרשל רוזנברג מלמד תקשורת מקרבת שהועלו ליוטיוב בתרגום עברית – קישור בסוף המאמר.

התקשורת ה"צודקת" (שפת התן עפ"י מרשל רוזנברג) היא התקשורת שרובנו רגילים אליה. מילדותנו חונכנו  להיות בסדר מה שהופך כל דבר להיות בסדר או לא  בסדר, אנחנו שופטים, אנחנו נוטים לפרש כל מציאות דרך המשקפיים שלנו כמעט בעל כרחינו וכמעט תמיד כל חוסר נחת שלנו ישמע מאשים.

לעומת זאת תקשורת מקרבת (שפת הג'ירף עפ"י מרשל רוזנברג) עוסקת בתיאור העובדות, מסבירה את הרגשות שלנו, מאפשר לנו ולזולת להבין איזה צורך שלנו נפגע ומציפה בקשה שהיא בקשה ולא דרישה (לבקשה אפשר לסרב).

כדי להפוך תקשורת מקרבת לשפה מדוברת אדם צריך להתאמן בהתבוננות לא שופטת, לא מאשימה, בהבנת הרגשות שחיים בו והצרכים של עצמו, ורצוי גם שתהיה לו היכולת להתעניין גם בצרכים של האחר ורגשותיו.

כדי להסביר את הנושא הכי טוב דוגמה קטנה  איך אנחנו מתקשרים באופן "צודק" לעומת  תקשורת מקרבת ומה הטעויות שרוב האנשים עושים בדרך.

דוגמה:

 אישה מגיעה הביתה מיום עבודה ארוך, הבעל היה תורן אחה"צ נשאר עם הילדים, היא נכנסת הביתה רואה את הסלון הפוך והכיור עמוס כלים ומלוכלך ואז היא אומרת:

תקשורת צודקת :

אי אפשר לסמוך עליך, כלום אתה לא עושה כמו שצריך, מה כבר ביקשתי? יום אחד אתה נשאר עם הילדים ותראה איך הבית כולו הפוך, תמיד הכל עלי … ….. וכו וכו,

למותר לציין את המוזיקה שמתווה למשפטים כאלה …

תקשורת מקרבת לכאורה הטעויות הראשונות שעושים.

עובדה: אני רואה שהבית הפוך ומבולגן ונראה כמו אחרי מחנה צופים,
רגש : אני מרגישה שלא אכפת לך שאני מגיעה הביתה אחרי יום עבודה
צורך:  למה אני צריכה לראות את הבלגאן הזה
בקשה:  מה שאני מבקשת שכאשר אתה נשאר בבית תהייה אחראי לכל מה שקורה

למה זה לא נכון?

עובדה: אני רואה שהבית הפוך ומבולגן ונראה כמו אחרי מחנה צופים
בית הפוך ומבולגן = לא עובדה תיאור שיפוטי,
נראה כמו אחרי מחנה צופים = לפי המשקפיים שלה,
יש כאן תיאור שיפוטי של המצב , נכון היה להגיד "אני רואה כלים בכיור, שולחן מלא פירורים ומפיות מפוזרות וכן הלאה… " בשלב זה העובדה צריכה לתאר את מה שרואים כמו מצלמה, ללא שיפוט, דימוי וכו, כל אחד יכול לראות שיש כלים בכיור, גם אם הוא מפלנטה אחרת ולא יודע מה זה כלים, מה זה בלגאן מה זה צופים.

רגש : אני מרגישה שלא אכפת לך שאני מגיעה הביתה אחרי יום עבודה.
למה זה לא נכון? אנחנו נוטים להגיד שעם רגשות לא מתווכחים (זה נכון) ולכן התרגלנו לדבר בלשון "אני מרגיש/ה ש…. ואז להתחיל להאשים. אין כאן רגש בכלל יש כאן פרשנות ושפיטה והאשמה.
למי שמתרגל תקשורת מקרבת במיטבה נדרשת יכולת לבחון מה הרגש שקיים בכל רגע בתוכו. במקרה הזה יכול להיות נכון לו האישה הייתה אומרת :
אני מרגישה תסכול (אני מתוסכלת) או אני כועסת או אני מותשת או גם וגם וגם איזה רגשות חיים בה ברגע הזה.

צורך:  למה אני צריכה לראות את הבלגאן הזה.
טוב זה לא צורך שנפגע, האם הצורך שלה הוא שקט? צורך במקום להירגע אחרי יום עמוס? צורך באמון שנפגע? צורך בשליטה ? אנחנו לא באמת יודעים אבל זה יכול להיות אחד מאלה .

בקשה:  מה שאני מבקשת שכאשר אתה נשאר בבית תהייה אחראי לכל מה שקורה.
שוב זה בקשה במסווה זאת לא באמת בקשה, אין כאן בקשה שהגבר יכול לעשות לענות עליה בכלל. בקשה צריכה להיות ספציפית  משהו שניתן להבנה ולביצוע ללא פרשנויות ושניתן להגיב עליו "כן או "לא" או לפתוח במשא ומתן.  (בתקשורת מקרבת כאשר לא נענים לבקשה למלא צורך של מישהו מציפים את הצורך שלנו שיפגע – תמיד שמתחילים לדבר צרכים  באופן פלא הקונפליקטים נפתרים)

אז איך אומרים זאת בשפה של תקשורת מקרבת:

"אני רואה כלים בכיור, שולחן מלא פירורים ומפיות מפוזרות על השולחן והספה, אני מרגישה מתוסכלת ומותשת אחרי יום עבודה, אני צריכה כעט שקט ומנוחה, אני מבקשת אם אתה יכול לנקות את השולחן, לאסוף את המפיות ולארגן את הכלים במדיח ולאפשר לי לנוח."

זה משפט לא מאשים, לא שופט, מובן וברור, התסכול שעולה והתשישות לא מאשימה את הבעל במצב, הבקשה קונקרטית ומובנת ואם גם לא יש צורך כרגע יהיה לו מקום להביע את זה.

זה על קצה המזלג מבוא בנושא של תקשורת מקרבת כחלק מתהליכי יעוץ זוגי

מאמרים קשורים: 

לימוד תקשורת מקרבת

שיחת שלושת השלבים

דינמיקה של נתינה וקבלה היחסים

אמא ובת – תקשורת מקרבת 

תקשורת מקרבת במקום יעוץ זוגי

ארבעה שיעורים בתקשורת מקרבת עם תרגום לעברית 

Add Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

7 + seventeen =

צור קשר
נווט