ייעוץ זוגי על דינמיקה של נתינה וקבלה במערכות יחסים
ייעוץ זוגי כאשר בקשה הפכה לדרישה נתינה לריצוי
במהותה היפה ביותר נתינה היא הדדית, לא סתם נ.ת.נ נקרא מימין ומשמאל אותו הדבר. במקרה של חיבוק למשל, חיבוק הדדי שנעשה מכל הלב יש שניים שנותנים ומקבלים בו בזמן ואין באמת כיוון לנתינה.
העניין הוא שרוב סוגי האינטראקציות במערכות יחסים הם לא כל כך הדדיות, ויש לנו איכויות של נתינה וקבלה שונות. האיכויות האלה נקבעות בעיקרן על פי העמדות הפנימיות של האנשים בקשר ולא על פי מראה עיניים או פעילות. למשל אדם מכין כוס קפה לאדם אחר.
אין ביכולתנו לדעת ולשפוט מי כאן היה בנתינה מי היה בקבלה אם בכלל, לצורך כך עלינו לבחון את העמדות הפנימיות המודעות ולעיתים הלא מודעות של השניים.
ריצוי ודרישה:
בעמדת המרצה נפגוש הרבה פעמים אנשים שנמנעים מעימותים ומכעס, הרבה פעמים הם למדו בילדותם שאסור לכעוס. המרצה נותן כדי שיאהבו אותו, כדי למצוא חן, כדי לזכות בהערכה, לעיתים קרובות הם יספרו לעצמם שהם לא כועסים, שהם חזקים מספיק כדי להכיל, שהם בנתינה משמעותית, שהכי טוב שלום בית ועוד…
אחד המאפיינים של המרצים שהם עלולים יום אחד להתפרץ וזה במקרה הטוב, המקרים אחרים הם עלולים לחלות חס וחלילה.
בדינמיקה של מערכות יחסים מול המרצים נפגוש את הדורשים, אלה אנשים שחיים מתוך תחושת "מגיע לי" מתוך עמדה של "אני מלך", הם יקבלו כמובן מאליו את ה"נתינה" ואת השירותים ש"מעניקים" להם המרצים. אנשים אלה יאיימו בעזיבה או יביעו תוקפנות כאשר יפסיקו לקבל את כל מה שהמרצים עושים עבורם.
מקרה מיוחד של הדינמיקה הזאת אנחנו פוגשים בהורים שמפנקים את ילדיהם, באופן ברור הם הופכים את ילדיהם ל"נסיכים" שיגדלו ויהפכו לדורשים. באופן זה ההורים "מקלקלים" את ילדיהם ואכן באנגלית המילה לפינוק היא spoil
בעבודה עם אנשים שמרצים במערכת יחסים זוגית, ההבנה שלהם שהריצוי לא משרת באמת את בני הזוג תורם הרבה פעמים לשינוי מבורך ולהסכמה שלהם לוותר על הריצוי ולשים גבולות לנתינה שלהם.
נתינה וקבלה
עמדת הנותן: הנותנים נתינה נכונה ירגישו שהם מתמלאים מהנתינה, הנתינה טוענת אותם באנרגיה, יעשו זאת בשמחה, וייהנו באמת לראות את הזולת לוגם מכוס הקפה שהכינו לו. מרשל רוזנברג מאבות התקשורת המקרבת אומר שהנתינה נעשית בשמחה של ילד שמחלק לחם לברווזים. הנתינה נעשית ללא שום התחשבנות, הדדיות או ציפייה להוגנות. האשם נותן בשמחה.
עמדת המקבל: אנשים שפוגשים נתינה נכונה מתרגלים איכות של הודיה, לא אסירות תודה. ההודיה היא על מה שקיבלו ללא תחושה של צורך להחזיר.
עמדת המקבל היא עמדה שדורשת לא פעם תרגול, רצוי לעשות את התרגול בתוך מערכת יחסים שיש בה תקשורת בריאה. ההבנה העמוקה וההסכמה לקבל, ההסכמה לעיתים לקבל קפה גם אם זה לא בדיוק הספל שחשקנו בו, היכולת להיות בהודיה גם אם זה קצת אחרת. עוד נושא שהמקבלים מוזמנים לתרגל זאת היכולת לתקשר את הצרכים של שלהם איך בדיוק הם רוצים את הקפה שלהם, כדי שהנותן ידע בדיוק מה להכין ובאופן זה לשמח אותו יותר בנתינה שלו.
תקשורת מקרבת מלמדת אותנו להיות במעגל של נתינה וקבלה נכונות במערכות יחסים בכלל ובזוגיות בפרט ומניסיוני האישי והדיווחים של אנשים אצלי בחדר החיים באמת נראים אחרת שאנחנו בנתינה נכונה ומשמחת ובהודיה על מה שאנחנו מקבלים.
מאמרים קשורים
זוג עם גילויי אלימות -סיפור מקרה
שיחת שלושת השלבים – מבוא לתקשורת