הצצה לקליניקה – על טיפול במכורה לאהבה הרסנית
הסיפור של דורית
דורית התקשרה לקבוע פגישה, חברה דרבנה אותה לפנות לייעוץ, כבר בטלפון היא נשמעה נסערת והיה קשה לתחום את השיחה לצורך קביעת פגישה.
הגיעה בחורה נאה אפשר להגיד אפילו נאה מאוד, מטופחת רווקה בת 36 עובדת בעסק משפחתי קטן שבו התברגה להיות יד ימין של המעסיק שלה, היא בעלת תואר מאחת המכללות מרוויחה טוב ומרבה לקנות לעצמה בגדים, אביזרים יוצאת לבלות עם חברות בעיקר בבתי קפה בסרטים ובהופעות, טיפוס סולידי וביתי. מה שכל אחד היה מכנה בחורה טובה מבית טוב.
רק עם בני זוג אף פעם לא הלך לה, עכשיו היא הגיעה כי הבינה שהגיעו מים עד נפש, מזה כשנה וחצי היא מנהלת מערכת יחסים חולנית עם שמוליק, הוא גרוש לטענתה אולי פרוד לא ברור לה בדיוק, יש לו שני ילדים קטנים הוא עצמאי שמרבה לנסוע ברחבי הארץ הם נפגשו דרך אתר הכרויות.
המפגשים בינהם לא סדירים, ותמיד הוא מגיע לביתה, ברוב הפעמים בהתראה קצרה, לפעמים הוא נשאר לישון לפעמים לא, מעולם לא יוצאים, מעולם לא היתה אצלו בבית, לא פגשה חברים שלו ולא רק זה באותו הזמן שהגיעה אלי הוא סיפר לה על עיקולים שגרושתו מטילה על חשבונות הבנק שלו והתחיל לבקש ממנה כספים. כל חברותיה אמרו לה לעזוב אותו, חשדו שהוא נשוי וגם אם לא היחס שלו אליה היה די משפיל. הם הירבו לריב, לקלל זה את זו, לכעוס, להעליב ותמיד איכשהו התפייסו. היא ניסתה לעזוב אותו כמה פעמים, אפילו חסמה אותו בטלפון, אפילו החליפה טלפון ובאופן מוזר כל פעם מחדש נוצר קשר והיא קיבלה אותו למיטתה .
הסיפור הכל כך מוכר שסיפרה לעצמה היה "אני אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אוהב אותי"
אז יש לנו כאן סיפור של התמכרות לאהבה, סוג של אובססיה, יחד עם זאת שדורית בחורה חכמה ומבינה שהקשר הזה הרסני חוסר יכולת להיפרד ממנו.
החלטתי שאני עוסק רק בשיקוף של המצב ובחיזוק שלה, מעולם לא אמרתי לה שהיא צריכה לעזוב אותו, רק סיפרתי לה על אנשים שנקלעו ליחסים כאלה ונתקעו בהם 30 שנים ואמרתי לה שהיא גיבורה שאחרי שנה וחצי היא פנתה לעזרה. אמרתי שאני אעזור לה לחיות הכי טוב במה שהיא תבחר איתו או בלעדיו אבל זו בחירה שלה. שיקפתי לה את הערכתי שזאת התמכרות וסיפרתי לה על תהליכי גמילה, מה נדרש להיגמל, מה זה להיות נקי ועל תהליכי פרידה ומה עובר על אדם בשעת פרידה. דיברנו על הכוחות שלה, על הכישרונות הרבים שבורכה בהם וזיהינו את הקול של ההורים והמורים שלא העריכו אותה בילדות ואת הדימוי העצמי הנמוך שנצרב בה . אט אט היא מתחזקת וכל אותו הזמן היא עדיין מקיימת את היחסים נפרדת לשבועיים וחוזרת, הפעם הנחתי אותה לא לחסום אותו רציתי שיגיע היום שבו תוכל להיפרד ממנו ולא לברוח.
זאת הייתה מלחמת חפירות שארכה כארבעה חודשים אבל ניצחנו, מלחמה שבה שנינו חיפשנו, חפרנו, למדנו ויחד ניצחנו. למרות שמעולם לא אמרתי לה שהיא צריכה להיפרד לשנינו היה ברור שזאת המטרה. פשוט לא רציתי לקחת ממנה את האחריות ותחושת הבחירה, אולי דווקא בזכות זאת היא בסופו של יום יכלה לקחת את חייה בידיה. יום אחד באופן הכי טבעי היא חתכה אותו ויכלה להתעלם ממנו. באופן הכי טבעי היא חזרה לישון טוב, חזרה להיות ממוקדת בעבודה וכשהיא ראתה הודעה ממנו הפכה להיות אדישה, רק אז הסכמתי שטכנית תחסום אותו. המשכנו לעבוד יחד עוד כחודשיים לפני שיצאה חזרה לעולם הדייטים וראו זה פלא פגשה גברים שונים לגמרי ראויים, שווים ופנויים. בשלב הזה היא ביקשה להפסיק את הפגישות אבל אני מאמין שהיא תמצא זוגיות כלבבה.
מאמרים קשורים